פסק-דין בתיק ב"ל 22595-10-11

זהו ערעור על החלטת ועדת ההשגה מיום 19/7/11, אשר דחתה את השגת התובעת למימון אביזרים מיוחדים, כלומר, כיסא נהג חשמלי בהתאם להסכם הניידות.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת מוגבלת בניידות בשיעור של 100%, סובלת משיתוק מוחין מלידה (CP-Spastic Diplegia) ומשתמשת בקביים קנדיות להליכה.

2.         במשך שנים אישרה הוועדה לגודל רכב לתובעת לרכוש כיסא נהג חשמלי לרכב שזז קדימה ואחורה על ידי לחיצת כפתור וכן גם קיבלה השתתפות כספית מהנתבע לרכישת הכיסא החשמלי.

3.         מצבה הרפואי של התובעת יציב. בתאריך 4/2/11 נבדקה התובעת על ידי ד"ר ליונל קופליוביץ' - מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים ממרכז רפואי אסף הרופא, אשר קבע כדלקמן:

" הליכה בתמיכת קביים.

עובדת בבית חולים רמב"ם בתור מזכירה רפואית.

מדובר באישה עם שתוק מוחין, מסוג דיפלגיה ספסטית, היינו ספסטיות והפרעות בקורדינציה גם בידיים וגם ברגליים.

נוהגת ברכב מותאם. זקוקה למנגנון חשמלי לקירוב והרחקת הכיסא מההגה לצורך הקלה בכניסה לרכב ושליטה על ההגה.

16.9.2011 בת 32 שנה, מתלוננת על המנח של כף רגל ימין, שבפרונציה ניכרת, פונה החוצה ומעט נגררת. מתלוננת גם על בצקות של רגל ימין שמופיעות במשך היום.

בבדיקה אורך הרגליים שווה. ספסטיות בכל הקבוצות ללא קיצורים משמעותיים. דורסיפלקסיה עד 5 מע'. TFA 15 מע' מימין. הלוקס ולגוס ניכר מימין עם יבלות חיקוך.

ממליץ על נעליים אורתופדיות, בהתאמה אישית עם תמיכה לקשת האורכי".

4.         בחודש 11/2010 הגישה התובעת בקשה לרכב מיוחד, במסגרתה ביקשה לאשר לה התקנת כיסא נהג חשמלי ברכב הפרטי שברשותה.

5.         ביום 9/12/10 קבעה הוועדה לגודל רכב של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כי אין עילה רפואית להמליץ על כיסא הניתן להזזה חשמלית, מאחר והפגיעה של התובעת הינה בפלג גוף תחתון, כאשר הכוח בידיים תקין.

6.         התובעת הגישה השגה על החלטת הוועדה. ביום 19/7/11 דנה הועדה לגודל רכב בהשגה, ולאחר שבדקה את התובעת וערכה דיון מעמיק בעניינה, החליטה הוועדה באופן מנומק לדחות את ההשגה בציינה כי: "מדובר במוגבלת שגפיים עליונות תקינות. מסוגלת לבצע פוש אפ מלא. מסוגלת להניע כיסא קדימה ואחורה ואין צורך במנגנון חשמלי להנעת המושב".

טענות התובעת:

7.         התובעת סובלת מספסטיות והפרעות בקורדינציה גם בידיים וגם ברגליים בנוסף לנוקשות בידיים ולכן נזקקת לכיסא חשמלי, כי אינה מסוגלת להזיז עם ידיה את כיסא הנהג הרגיל קדימה ואחורה.

8.         התובעת משותקת ברגליה, דבר המונע ממנה להזיז את הכיסא קדימה ואחורה, היות ואינה מסוגלת להפעיל את רגליה ולהיעזר בהם.

9.         בניגוד לעבר, בו אושר לתובעת המימון עבור הכיסא, בדיון בוועדת הערר התובעת לא נבדקה הפעם במתקן הדמיה בסימולטור, בו יש כיסא הדמיה כמו במציאות, אלא התובעת ישבה על כיסא רגיל.